לאחרונה התפתח שיח אנטי-דמוקרטי ואנטי-ליברלי בכל הקשור לבחירות. אנשים, בהתנשאות שאני לא לחלוטין מבין, אומרים לך מה לעשות עם הקול שלך ואיך כדאי לך להשתמש בזכויותך הדמוקרטיות. לאחרונה למשל עלתה פרסומת לעידוד הצבעה של לפמ, בה נראים אנשים שונים מתלוננים (יצאה גרסאת היפסטרים וגרסאת נהג מונית עד כמה שאני יודע) עד שמגיע שוטר אמיץ של "משטרת הקיטורים" ושולל את זכות הקיטורים של אי-המצביעים. הסמל של אותה "משטרת קיטורים" הוא אפילו סמיילי קטן וחמוד עם פה סתום. זו התקפה חסרת פשרות על הזכות הדמוקרטית לא להצביע - אם אתה לא מצביע, לא משתתף במשחק כפי שאנחנו קובעים, סתום את הפה.
אבל לא רק הממשלה משחקת במשחק הזה. אולי זה קורה מתוך פאניקה, אולי מתוך חוסר אונים, אבל השיח הזה חדר לוורידים של כל תעמולת הבחירות בצד השמאלי של המפה (או שיש סיכוי טוב שבתור שמאלן בוגד אני פשוט נחשף רק לצד הזה של התעמולה). כמה מפלגות וארגונים לקחו על עצמם את תפקיד משטרת הקיטורים האוטוריטרית מהמשדר של לפ"מ, רק על אמת. "אי הצבעה הרי היא הצבעה לימין הקיצוני", נכתב לו באיזה פוסטר שרץ בפייסבוק שלי. אז לא, אי הצבעה היא אי הצבעה. היא פעולה פוליטית שונה לחלוטין ובחירה לגיטימית של אזרח במדינה דמוקרטית. "הצבעה היא חובה אזרחית!" אין חובת הצבעה בארץ וגם לו הייתה, לא שמעתם על אי ציות אזרחי?
למעשה, אין אף בעיה מוסרית בחוסר הצבעה, זכותו של כל אדם לבחור לא לקחת חלק במשחק הפוליטי. הרי כולנו מתעסקים בפוליטיקה כדי שיום אחד, כשהעולם יהיה טוב יותר, כמה שפחות אנשים יצטרכו להתעסק בה. כדי שאנשים יוכלו לחיות את חייהם כפי שהם רוצים מבלי בכלל לחשוב על הפוליטיקה. עד כמה שאקטיביזם הוא חשוב, בעולם מושלם הוא לא נחוץ. מעבר לכך, דמוקרטיה אינה רק ההצבעה, היא יכולת ההשפעה של האזרח על שלטונו במגוון רחב של דרכים. האקטיביסט יכול לטעון (בצדק מסוים) שהצבעה היא אחת הדרכים הכי פחות אפקטיביות לעורר שינוי; מחאות, פעילות חוץ פרלמנטרית וכד' הם כלים חזקים שנגישים לכל אזרח במשטר דמוקרטי. האם אדם שבוחר לא ללכת להפגנה גם ממנו נקח את הזכות להתלונן?
אני בעד עידוד הצבעה בסה"כ - אני הרי מצביע, ומנסה לשכנע אחרים לעשות כן. אבל אני מודע לכך שהשתתפות במשחק הפוליטי אינה מובנת מאליה. לטעמי, אי הצבעה היא פשוט לא אפקטיבית. רוב מדינות המערב מתחילות לטפטף אל 50% השתתפות בהצבעה ועדיין אין שום התערערות בלגיטימיות המשטר, ואף אחד לא נשלט פחות על ידו. מי שחושב שברגע שאחוזי ההצבעה ירדו ל40% יהיה שינוי מתעלם מהמציאות - המדינות האלה פה בכדי להישאר והן לא יקרסו מכמה אזרחים שלא יצביעו. שלטונות שרדו דורות מבלי אף הצבעה במהלך ההיסטוריה, שום דבר לא ימנע מהן לעשות את אותו הדבר בעתיד. מעבר לכך, זה שיקול של עלות-תועלת. האם ללכת לקלפי הקרוב, פעולה די פשוטה עבור רוב האנשים, לא שווה את התועלת של כנסת שמעט יותר דומה לדעותיך? האם לא חבל להפקיר זירת אקטיביזם בעלת יכולת להשפיע כשהעלות כה קטנה?
אבל לא שם נגמר השיח, הוא הלך והתרחב ככל שתאריך הבחירות התקרב. היום כבר לא מספיק רק להצביע, אתה הרי גם צריך להצביע למפלגה שתעבור את אחוז החסימה. אחרת, שמאלן, אתה זורק את קולך לפח, לא ידעת? כמו לא להצביע בכלל!
המושג "לזרוק את קולך לפח" כל כך אנטי דמוקרטי שהוא קצת מטורף בעיני. הרי, בדמוקרטיה כל אחד צריך להצביע לפי רחשי ליבו ואמונתו, ולא לפי הפופולאריות של דעתו. נוצרה פה בארץ פיקסציה מסוימת על מפלגות שעוברות את אחוז החסימה, האם קולך שווה יותר אם הוא בחר במפלגה שעברה את אחוז החסימה? לא, אני מאמין שהסבירות שהקול שלך יוסיף למרצ או חד"ש עוד מנדט לא שונה בהרבה מהסבירות שהיא תכניס את דעם או ארצחדשה לכנסת. הרעיון הזה של לשמר את הקיים כי הוא קיים ולהתעלם מהחדש או החלש מסרסת את הפאן המהפכני של הדמוקרטיה, הקיים אינו שם בחסד ותמיד יכול לבוא החדש.
לאן השיח הזה ימשיך הלאה? אם אתה לא מצביע לעבודה, שמאלן, אתה זורק את הקול שלך לאופוזיציה! אם כל השמאל יתאחד תחת העבודה שלי תוכל להרכיב ממשלת אחדות מתונה - הצבעה למרצ היא הצבעה לממשלה בראשתו של בנימין נתניהו!
אז בואו נפסיק את זה כאן - תנו לכל אחד לעשות את בחירותיו הדמוקרטיות כפי שהוא רואה לנכון, תדונו אם אתם לא מסכימים, אל תבנו שיח שלם סביב שלילת דרך הפעולה שלי או של אחרים. הרי מה אומרות לנו פה המפלגות האלה? שאם המפלגות הקטנות לא היו מתמודדות היינו מצביעים להן, הגדולות? האם הן מניחות שהקול שלנו היה להן בכיס עד שבאו כמה מפלגות חצופות וגנבו להן אותו? אולי הגיע הזמן שכמה מפלגות יעשו בדיקה עם עצמן למה המיואשים היהודים והפלסטינים לא מצביעים להם, כי זה בטח לא בגלל המפלגות הקטנות.
